נעים מאוד, אני מאי
ואני רוצה להתחיל דווקא ממך.
סטודיו מלא, מתאמנות מרוצות, ומבחוץ הכל נראה בדיוק כמו שחלמת. אבל בין השיעורים את עונה להודעות, מעדכנת אקסלים ורודפת אחרי תשלומים, ומשהו מרגיש לא מדויק. מכירה את זה?
לי זה קרה במקום אחר לגמרי.
חול לבן, מים בצבע טורקיז, סלעי גרניט. נשמע טוב, נכון? זה הנוף שראיתי כשחגגתי יום הולדת 30 באחד המקומות הכי יפים בעולם, בסיישל. אבל דווקא שם, רחוקה מהכל, הבנתי שמשהו לא מדויק.
לא במקום שבו אני נמצאת, אלא במקום שאליו אני עומדת לחזור.
והמקום הזה היה הקריירה שלי.
מבחוץ, הכל היה נראה טוב: כל תפקיד היה הכנה לזה שאחריו, עד שהגעתי לנהל פרויקטי AI בתאגיד גדול.
אבל האמת? פשוט מצאתי את עצמי מנהלת מאקרו, בזמן שאת כל מה שאני באמת אוהבת לעשות, עושה מישהו אחר.
הייתי עייפה, ומרוקנת. ולא הבנתי למה.
לא פעם שאלתי את עצמי:
איפה האפיון שאני כל כך אוהבת?
החיבור הפיזי בין הכלים?
הראש שרוצה להבין לעומק וליצור?
כל זה קרה, אבל אצל הספקים.
עברתי שלושה תפקידים.
בכל פעם זה קרה מהר יותר.
בראשון לקח לי שנתיים וחצי להבין את זה.
בשני, שנה.
בשלישי, כבר ידעתי תוך חצי שנה.
היה קול קטן שחזר כל פעם ואמר לי: "משהו כאן לא מדויק."
רוב הזמן חשבתי שאני פשוט עצלנית, שאני כל הזמן מחפשת את הדרך הקצרה, עד שהבנתי: זו לא עצלנות.
אני פשוט רואה איפה יש עבודה מיותרת, ולא מצליחה להתעלם ממנה.
גם היום, בעולם הסטודיואים, אני פוגשת את אותה מחשבה: שאם רק עובדים מספיק קשה ומסודר, זה יעבוד. גם כשהתהליך עצמו עקום.
תמיד חשבתי שהשינוי הגדול שלי בגיל 30 יהיה המעבר לאימהות. אבל כשראיתי סביבי נשים שהעזו לבנות דרך עצמאית וליצור לעצמן חופש, משהו בי התעורר. ראיתי שעקב מהפכת ה-AI נפתחו מקצועות חדשים, ושם נפל לי האסימון: השינוי הגדול לא יחכה. הוא יקרה עכשיו.
החלטתי לעזוב את העולם התאגידי הבטוח, בלי תוכנית ב'.
ואז הגיע הפחד: ממה שיחשבו עליי, מה יגידו, האם ישפטו אותי?
אבל הסביבה שלי הפתיעה אותי ואמרה שאני אמיצה, וזה נתן לי כוח להמשיך.
הקושי האמיתי חיכה לי אחר כך: להתחיל מאפס. בלי צוות, בלי מנהל, בלי אף אחד שאומר לי מה הצעד הבא. למדתי מהטובים בתחום, אבל קורס לא בונה לך את העסק. היו אפילו ימים שתהיתי אם עשיתי טעות.
אז עשיתי את מה שאני יודעת לעשות הכי טוב.
מיפיתי את התהליכים של העסק החדש שלי ובניתי לו תשתית. היום, כשמישהי משאירה פרטים באתר, הם נשמרים אוטומטית, היא מקבלת מייל אישור ואני מקבלת התראה. כשמישהי קובעת שיחת היכרות, נשלח אליה שאלון קצר, בלי שאני נוגעת בכלום.
היום אני קמה עם אנרגיה שהתגעגעתי אליה שנים. הימים עפים, ואני הולכת לישון בידיעה שמחר אני קמה וממשיכה ליצור ולממש את התשוקה האמיתית שלי.
ובדיוק בגלל שבניתי את כל זה לבד, אני יודעת כמה זמן ותסכול הולכים על ללמוד את הכלים, לטעות ולתקן.
את הזמן הזה את יכולה לחסוך.
התשוקה שלי היא לקחת עולמות מורכבים ולהפוך אותם לפשוטים ועובדים. את אותה שיטה - אפיון עמוק, תכנון מדויק וחיבור מלא - אני מביאה היום לסטודיואים, עולם שאני מכירה כבר שנים מהצד של המתאמנת, במטרה לשחרר לך את המשאב הכי יקר שיש: הזמן.
כי כשהתשתית נבנית נכון, הסטודיו פשוט עובד בשבילך. בדיוק כמו שהעסק שלי עובד היום בשבילי.
